הגיע הזמן לומר את האמת. קינואה זה לא טעים. אתם בטח לוקחים צעד אחורה וחושבים – אולי הגעתי לאתר הלא נכון?
בשיא הכנות, קינואה זה ממש לא משהו. אם אתם מכירים מישהו שקינואה הוא האוכל החביב עליו ביותר, ספרו לי, אשמח להחליף איתו מתכונים. ממה שאני מכירה, קינואה אוכלים כי זה בריא. אוכלים כי זה טרנדי. אוכלים כי מסעדות התחילו להגיש את זה ואנחנו רוצים לדעת מה העניין. מי שכבר טרח לבשל קינואה בבית יכול פשוט לכסות את הקינואה עם רוטב שהוא כן אוהב ולסגור עניין. ובכל זאת, איך הקינואה הגיעה לנו לצלחת, למה הקינואה לא טעימה לנו, ואיך בכל זאת מבשלים קינואה טעימה?

הקינואה, שעשתה עלייה בשנתיים-שלוש האחרונות, הגיעה אלינו מארצות הברית, לשם הגיעה מדרום אמריקה בשנות השבעים, על ידי תלמידים אמריקאיים של אוסקר איצ'זו, (אחד ממפיצי תורת האניאגרם), שעודד את תלמידיו לאכול קינואה, הדגן המקודש לשבט האינקה.

במשך שנים רבות, קידשו בני שבט האינקה את הקינואה, והיו להם סיבות טובות. הקינואה, אשר גדלה בגובה שבין 3000 ל-6000 מטרים מעל פני הים, היתה הדגן העיקרי ברכס האנדים.
הקינואה גדלה בגבהים, באקלים צחיח, ועמידה לתנאי מזג אוויר קיצוניים. היא אוצרת בתוכה כמויות מרשימות של חלבונים, של סידן, של ברזל, של ויטמינים ושל סיבים תזונתיים. כיום תזונאים מכירים בה כדגן המזין ביותר. היא מומלצת גם כיוון שהיא מכילה את כל 8 חומצות האמינו הנחוצות לאדם המהוות "חלבון שלם". כמו כן היא מומלצת לאנשים הרגישים לגלוטן.

הקינואה היוותה את מקור המזון העיקרי, המזין והזמין ביותר לשבט האינקה. חיי היום יום שלהם, דתם ומנהגיהם סבו סביב גידול הקינואה. בשנת 1532, מגלה ארצות ספרדי בשם פרנסיסקו פיזארו הגיע לאנדים עם צבא קטן ותוך שנה השמיד את כל יבול הקינואה, ורצח את מלך האינקה. על בני האינקה נכפה משטר של קתוליות ותפוחי אדמה. רק בהרים הגבוהים ביותר עדיין נותרה קינואה אשר גדלה פרא, אותה אכלו חלק מבני השבט בסתר.

קינואה עדיין נמצאת בשימוש רחב בדרום אמריקה, שם משתמשים בה בעיקר במרקים. אז מה הבעיה שלי עם קינואה? שאנחנו משתמשים בה לא נכון. עוד לא אכלתי סלט/תבשיל קינואה במסעדה שהיה ממש ממש טעים בעיני. למען האמת רובן היו טעימים למדי, והיו יכולים להיות טעימים עוד יותר אם רק היו מוציאים משם את הקינואה. תבשיל אחד יוצא דופן, אכלתי במשק ברזילי, במושב ירקונה, שם הקינואה היתה מבושלת כראוי, ומוגשת עם שעועית וסלסה, כיאה לשורשיה הדרום אמריקניים.

כיצד מבשלים קינואה? בתהליך עיבוד הקינואה, מוסרת ממנה הקליפה החיצונית המכילה חומר שנקרא ספונין (saponine). החומר, שמגן על הקינואה מציפורים וממזיקים, הוא רעיל ובעל טעם שמזכיר סבון, ומעט ממנו נשאר על הגרגר עצמו. חשוב: לפני הכנת הקינואה יש לשטוף אותה 4-3 דקות במסננת דקה, תחת זרם של מים חמימים כדי להוציא ממנה את הטעם הסבוני. זה הסוד הגדול. בישול קינואה הוא בעצם פשוט להפליא.

קינואה ל-3-2 אנשים
1 כוס קינואה
2 כוסות מים (טיפה פחות אם בתבשיל שלכם יש הרבה נוזלים ואתם רוצים את הקינואה "אחד אחד").
1/4 כפית מלח ים

הכנה
לשטוף את הקינואה היטב. לשים את הקינואה והמים בסיר, להרתיח, להנמיך, ולבשל 20-15 דקות על אש נמוכה, וזהו.

את הקינואה שלי אני לא אוכלת כסלט. זה פשוט לא טעים בעיני. אני משתמשת בקינואה כדגן, כפי שהייתי משתמשת באורז, בקוסקוס או בפתיתים.

מתכון לקינואה עם ירקות ל-2 אנשים
1 כוס קינואה
2 כוסות מים
1/4 כפית מלח ים
1 בצל חתוך לפרוסות דקות
1 גזר חתוך למקלות דקים
גרעינים מקלח תירס אחד (או 1/2 כוס תירס קפוא או תירס מקופסה, ללא תוספת סוכר)
מעט פטרוזיליה/בצל ירוק/שמיר קצוץ לקישוט
1 כף שמן
מלח ים ופלפל לתיבול

הכנה:
הכינו את הקינואה כמו במתכון לעיל. בזמן שהיא מתבשלת, הכינו את הירקות.
שימו במחבת 1 כף שמן זית/שומשום. טגנו את הבצל. כשהוא מתחיל להזהיב הוסיפו את הגזר טגנו וערבבו 3-4 דקות עד שהגזר מתחיל להתרכך. הוסיפו קמצוץ או שניים של מלח ים ואת התירס, ובשלו עוד 3 דקות. הוסיפו את הקינואה, מלח ופלפל לפי הטעם וקשטו בירק הקצוץ. את הירקות במתכון אפשר לגוון לפי החשק והמלאי במקרר, מומלצים: פטריות, ושעועית ירוקה.

בתיאבון!

חלק מהמידע בפוסט זה תורגם מכאן